חוש הומור – יש חיה כזאת?

תמונה לבלוג בעלי חיים

חוש הומור-יש חיה כזאת?

 

חשבתי שלי זה לא יקרה, חשבתי שאני מכיר קצת יותר, מסוגל ליותר. שלא אפול בפח שלהם.
שאדע להבדיל בין מקורי לזיוף. והם עבדו עליי, צחקו עליי. ואחר כך ברחו. עורבים הם הערסים
של הטבע אומרים חלק מהאנשים. הם לא רחוקים מהאמת, אבל לא בזה מדובר הפעם.

עורבני שחור כיפה, היא חיה אהובה עליי. לא בגלל אדיקות האמונה שלה. אלא כי שלא כמו המיינה
היא עורב צברי חכם ויפה שאוהב לעשות קולות מצחיקים. יש לה נוצות בצבעי כחול-לבן.
וסוף סוף הם הצליחו לעבוד עליי.

הם עשו קולות של חתול. בהתחלה רק מיאו אחד, שקלטתי בין בליל הדיבורים. עזבתי את השיחה
והתחלתי להכנס בין העצים, וכל פעם שקראתי לו "פפססס" "פססס", הם השיבו בעוד מיאו אחד,
ממש ניסו להשמע כמו חתול מסכן. חשבתי שאולי הוא תקוע על גג, או עץ. קלטתי ציפורים במעלה עץ ברוש
גבוה. אחד מהם היה עורב רגיל, היו שם גם עורבנים, שכנראה ניסו להשוויץ איך הם יכולים לעבוד על בן אדם.
חיפשתי ובסוף אמרתי לעצמי "די, צריך לוודא שזה לא הם". הרמתי גולגול קטן מפירות הברוש וזרקתי
למעלה לחצי גובה העץ. הם צחקו! ממש! צחוק של בן אדם הכי טוב שהם מסוגלים, ועפו.

כבר שמעתי על עורבני אורח קבוע בחצר, שעושה קולות של חתול כדי לשגע את החתול בחצר.
ואחר כך כדי לשגע את בעליו כדי שייתן אוכל. שמעתי שחתול שמנסה לחקות עורבני בחזרה.
וככה המשפחה חיה שם, עם חתול שנשמע כמו ציפור וציפור שנשמעת כמו חתול.
איך אפשר להגיד שאין לחיות חוש הומור? כשאתה כועס על הכלב או החתול שלך, ואתה הבעלים
העיקרי הם ינסו להתגלגל על הגב בפוזה מפותלת ולנסות להיות חמודים או להצחיק, כדי שלא תכעס עליהם.

מאוחר יותר באותו היום, קלטתי 3 עורבנים יושבים על ענף ועושים קולות דונלד דאק מוזרים
תוך כדי שאחד מותח את הכיפה על הראש לאחור כמו תחפושת של פאנקיסט בפורים.

האם זה רק אנחנו? מי לא שמע מכר מדבר על הכלב או חתול שלו: "תראה את העיניים שלו!
הוא ממש בן אדם!", האם אנחנו מאנישים אותם מהעיניים שלנו? הרי בטבע חשיפת שיניים
היא לא בדיוק החיוך החביב שאנחנו מדמיינים. כשלכלב חם והוא "מחייך" עם לשון בחוץ
זאת דרכו להתקרר, גם ציפורים עושות את זה, למרות שזה נראה פחות חמוד.

שמעתי על חתולים עם פיגור שכלי, או מחלות נפש. ביפן כבר נהוג לתת תרופות פסיכיאטריות
לחיות מחמד, מעניין אם מדובבים אותם לפני להבין מה הבעיה. צילמתי חתול פוזל.
היום כמה ילדים האכילו כלב של אחד השכנים בלחם, והוא לא הפסיק להתעטש.
כשהשכן הגיע הצעתי לבדוק אם הכלב אלרגי לגלוטן. אבל נענתי שזה כבר שבוע ככה,
אז אמרתי שאולי כדאי לבדוק אם הכלב אלרגי לפרווה. נענתי שזה רעיון מקורי
והשכן ברח לפני שיגיעו עוד רעיונות. האם החיות היו חולות במחלות מוזרות שנדמה
שרק לנו יש, בלי להיות החיות שלנו? הכרתי מקרוב כלבה אסטמטית.
אם נפסיק לחיות בסגנון חיים כל כך לא טבעי שגורם לנו לצרוך כל כך חומרים לא טבעיים,
בקיצור נרפא את עצמנו, גם אצל החיות זה יפסיק בהדרגה?