שפם החתול

שפם חתול הבית

שפם החתול

חתול הבית – מאפיינים פיזיולוגיים

 

שפם חתול הבית מורכב משערות עבות פי שלושה משיערת פרווה רגילה, והן מחוספסות וקשיחות יותר.
שיערות אלו צומחות בצידי השפה העליונה, כ-13 מכל צד וצורת פיזורן ואורכן שונה מחתול לחתול בדומה לטביעת אצבע בבני אדם.
שיערת השפם עשויה מקרטין שהינו סוג של חלבון, אותו חומר שבונה לנו את שיער הגוף, הציפורניים, פרסות הבהמה ואפילו את קרן הקרנף.
שיערות השפם של חתול הבית מחוברות בקצהם התחתון לזקיקי שיער אשר עמוקים פי שניים או שלושה מזקיק שיער פרווה וצומחות בשכבת הדרמיס דרך שכבת האפידרמיס שבעור ויוצאות אל אוויר העולם.

 

הזקיק מונע על ידי שרירים שצמודים אליו ומאפשרים לשיערה לנוע בכיוונים שונים. הזקיק של שיערת שפם החתול ושריריו מחוברים לקצות עצבים אשר מעוצבבות ע"י עצב הפנים (facial nerve או עצב 7) אשר אחראי בין היתר לתחושת הטעם בשליש הקדמי של הלשון, לתחושת מגע באוזן החיצונית ושרירי הפנים.

עצב הפנים עצמו מתחבר ישירות לגזע המוח בחלק שבין הפונס למוח המוארך ומצופה חומר שומני שנקרא מיאלין אשר גורם למסרים החשמליים לנוע הרבה יותר מהר אל המוח וחזרה.

שיערת השפם הנקראת גם שיערת חוש אינה נמצאת רק על השפה העליונה, היא גם נמצאת גם בחלקה העליון של העין,בלחיים, מאחורי הרגליים הקדמיות וגם על פני הגוף עצמו.

 

לשיערות החוש של חתול הבית תפקיד פיסיולוגי עדין, רגיש וחשוב ביותר במאבק ההישרדות של החתול והן אחראיות על המון פעולות חשובות.

שיערות החוש רגישות לתזוזות קלות ביותר באוויר ויכולות להתריע על טרף או טורף הרבה לפני שהחתול רואה, מריח או שומע אותו.
בנוסף, שיערות החוש מעבירות מידע אודות מצבו הבריאותי של אותו טרף, למשל, אם הטרף נושם רגוע מה שמעיד על כך שהוא עוד לא הבחין בסכנה המתקרבת, או נושם מהר מה שמעיד על טרף לחוץ או פגוע או שהטרף לא נושם בכלל דבר המעיד בעיקר על ארוחה חינם.

 

שיערות החוש של חתול הבית יכולות להבחין גם בטמפרטורת הסביבה ואפילו בלחצי האוויר השונים וכל זאת בעזרת מערכת עצבים מסועפת ומפותלת.

 

שיערת החוש בעין החתול.

שיערות החוש בעין מסוגלות להרגיש ולהתריע בפני לכלוכים באוויר אשר עלולים לפגוע בעין, לסכן אותו בכיב בעין ואפילו לגרום לעיוורון.
כאשר נקלע בדרכו של החתול לכלוך אשר מאיים על העין, הוא ככל הנראה יפגע קודם בקצוות שיער החוש המצויות מעל עין החתול.
דבר זה יעורר את קצות העצבים הסנסוריים של זקיק השיערה אשר ישחררו נוירוטרנסמיטורים אל הסינפסה הבין עצבית ויפעילו ישירות את עצב הפנים אשר ישלח אותות חשמליים אל גזע המוח.
אותות אלו יתורגמו ע"י המוח לפעולה מיידית לסגירת העין ע"י שחרור מסרים חשמליים חזרה במורד עצב הפנים דרך העצבים המוטוריים אל הקצוות, שם ישוחרר נוירוטרנסמיטור אל עצבי שריר העין אשר יגרמו לשריר להתכווץ ולסגור את עין החתול, והמדהים בכך, זה שכל זה קורה עוד לפני שהלכלוך בכלל הגיע קרוב מספיק לעין.

 

בחזרה לשפם.

אורך השפם מותאם גנטית לגודל החתול ובעזרתו החתול יודע אם יוכל לעבור במקומות צרים ולצאת מהם מבלי להסתבך.
בזכות הקוד הגנטי של החתול, יחס אורך השפם לרוחב הגוף של החתול אינו משתנה לעולם, אך חתולים שמנים מידי בהחלט מאבדים את יכולת הדיוק וההבחנה במצבים שעליהם להכנס למקומות צרים ולעיתים קרובות מוצאים את עצמם תקועים בין קירות או מעברים ואפילו בתוך קופסאת קוטג' מגרה וארומתית.

שפם החתול מעיד גם על מצב הרוח שלו ובהגנה עצמית והרתעה ע"י משיכתו לאחור.
משיכתו קדימה בד"כ מעידה על תחושה מסויימת שעלתה על הרדאר של החתול או על הרחה.

 

הרבה מאוד אנשים טועים לחשוב ששפם החתול קשור לשיווי המשקל שלו ואם החתול יאבד את השפם הוא יפול לעיתים תקופות ולא יצליח לקפץ ולרוץ ישר, אך זהו לגמרי מיתוס.

שיווי המשקל המדהים של החתול ויכולתו לנחות מגבהים עצומים מבלי להפגע אלו תכונות אנטומיות ופיזיולוגיות ייחודיות אחרות שעליהן נדון בהזדמנות אחרת.

 

 

נכתב ע"י עומרי אהרון צוות האתר MYanimal

www.myanimal.co.il

 

אהבתם? פרגנו לנו בשיתוף בפייסבוק ע"י לחיצה על "שיתוף" בראש העמוד.

כל לחיצה מקרבת את בעלי החיים המפורסמים באתר לבית חם.